איך הפך מגבון החיטוי למצרך בסיסי בכל בית, איך החלפנו את הפירות והירקות הטריים שלנו במזון אולטרא מעובד, נקי וסטרילי, איך ילדים שמתגלגלים באדמה, עם פנים חומות מבוץ, הם כבר מראה יחסית נדיר, ואיך כל זה מתקשר לאלרגנים. עולם המחקר מנסה בשנים האחרונות להבין איך אורך החיים שלנו, הנקי והמעובד, הביא אותנו למצב שבו אלרגיות למזונות שונים הם עניין כל כך נפוץ.
חומר גלם שנחשב אלרגן הוא איזשהו מזון שגורם לחלקינו לתגובה אלרגית. כלומר, למצב שבו הגוף, בטעות, מזהה אותו כגורם זר (מזהה את החלבון שבו כגורם זר) ותוקף אותו, וכך מתפתחת תגובה אלרגית. תגובה שעלולה אף להיות קטלנית.
אנחנו יכולים לפתח אלרגיה לכל מזון, אך קיימים היום שמונה אלרגנים עיקריים במזון, כלומר, שמונה מזונות שיש אחוז גבוה באוכלוסיה שאלרגי אליהם. אלו הם האלרגנים הנפוצים:
חלב ומוצריו
ביצים
דגים, סרטנים, רכיכות
סויה
שומשום
בוטנים
אגוזים
גלוטן (נמצא ב: שיפון, חיטה, שעורה, שיבולת שועל)
על מוצר המכיל אחד או יותר מהאלרגנים הללו יצוין בצמוד לרשימת הרכיבים "מכיל: שומשום" לדוגמה. במצב שבו האלרגן לא קיים במוצר כחלק מרשימת הרכיבים, אך מוצר זה מיוצר באותה סביבת ייצור יחד עם מוצרים המכילים אלרגן, יצויין על גביו "עלול להכיל: שומשום" לדוגמה.
אז מה הקשר למגבוני חיטוי? מחקרים מראים פעם אחר פעם שחשיפה לחיידקים, בפרט בשלבי ההתפתחות של החיים, חיונית להתפתחות מערכת החיסון, מערכת חיסון חזקה שתדע לא לתקוף חיידקים ידידותיים, חלבונים מהמזון, וגורמים סביבתיים שונים שאנחנו לא אמורים לתקוף (אבק למשל...).
שיר שגב,
מהנדסת מזון וביוטכנולוגיה, בעלת תואר שני בביוטכנולוגיה.